עד המפגש עם המערב, ריקוד בטן אינו הוגדר כסגנון מחול "רשמי" ולא הוצג על הבמה. השינוי החל כאשר נפתחו בקהיר מועדוני לילה יוקרתיים בהשראת המערב ובהם התחילו להופיע אמני מוזיקה, שירה והמחול. הנה פרט היסטורי משעשע: על הסגנון של רקדניות בטן מצריות של התקופה השפיע בלט קלאסי, הנלמד בבתי הספר למחול במצריים על ידי מורים מרוסיה. אך המהפך האמתי בתחום המחול המזרחי התחולל דווקא בזכות... הקולנוע.
דמות של רקדנית בטן אקזוטית כיכבה בסרטי הולווד רבים של התקופה, אך המראה שלה היה שונה מרקדנית בטן אמתית. כדי להוסיף סקס אפיל ולגרום לקהל המערבי להימשך אל הדמות, "הלבישו" את השחקנית שמגלמת רקדנית בטן בתלבושת החשפנית.
לאחר שהדמות הזאת נחשפה בפני נשות המזרח, היא אומצה על ידי רקדניות בטן מקומיות. בתקופת הזהב של הקולנוע המצרי אשר החלה בהשפעה של הקולנוע המערבי, הפכה את רקדנית הבטן לכוכבת הראשית של כמעט כל סרט.
מספר רקדניות בטן מצריות, אשר הופיעו במועדוני לילה בקהיר ושיחקו בסרטים קולנועים הפכו עם השנים לאגדות ממש, והן אלה שנחשבות ל"חלוצות" של ריקוד בטן אמנותי: סמיה ג'מל, נג'ואה פואד, תחיה קריאוקה, סוהיר זאכי, נעימה ואקף ופיפי אבדו. בכתבה זאת אספר על כמה מן הרקדניות המדהימות הללו.
סמיה ג'מל 1924 -1994 (Samia Gamal)
אחת הרקדניות המצריות המפורסמות ביותר אשר פיתחה סגנון מחול הקרוי היום "ריקוד בטן קלאסי". סמיה ג'מל נולדה במצריים ב-1924 וכבר בנערותה החלה ללמוד בלט. סמיה הייתה לרקדנית הבית במועדון לילה בקהיר "קזינו אופרה" ובהמשך שיחקה במגוון סרטים, כולל הסרט המפורסם "עלי באבא וארבעים השודדים" בכיכובו של הקומיקאי הצרפתי פרננדל.
גם סיפור האהבה עם המלחין המפורסם פריד אל אטרש (אשר נגמר בפרידה מתוקשרת) תרם לפרסומה הרב של הרקדנית.
הסגנון של סמיה מתאפיין בתנועות הארוכות והאציליות, בהן ניכרת ההשפעה של לימודי הבלט, בשימוש בצעיף ובעבודת ידיים וירטואוזית.
נג'ואה פואד (Nagwa Fouad)
נג'ואה פואד נולדה במשפחה פלסטינית אשר הוגלה ממולדתה למצריים לאחר קום המדינה. היא החלה את קריירת הריקוד כבר בגיל 14 ובמקביל למדה בלט קלאסי, מחול מודרני וג'ז אצל מורים רוסיים.
הפרסום הרב שהיא רכשה נבעה מהופעותיה הרבות בסרטי הקולנוע ובמופעי במה וירטואוזיות במועדוני לילה בקהיר. בשיא הקריירה ניהלה נג'ואה להקת מחול שכללה רקדנים, זמרים ונגנים רבים. אל נג'ואה פואד הוקדשה יצירה מוזיקאלית מפורסמת "עמר 14 " מאת המלחין מוחמד עבד אלוואהב, אשר הפכה עם הזמן לקלאסיקה בתחום. הרקדנית הופיעה רבות ברחבי אירופה וארצות הברית וזכתה להכרה בינלאומית בזכות הווירטואוזיות שהפגינה.
תחיה קריאוקה 1915 - 1999 (Tahia Carioca)
תחיה קריאוקה נולדה ב- 1915 בעיר איסמאילה במצריים. היא עברה לגור בקהיר בתור נערה (לאחר ריב עם משפחתה) ומייד התחילה להופיע כרקדנית במועדוני לילה מפורסמים של העיר. תחיה רקדה בקזינו אופרה יחד עם סמיה ג'מל וניהלה מולה תחרות מקצועית על מקום הרקדנית המובילה. היא הצטרפה ללהקה של באדיה מסבני ובמקביל התחילה להופיע בסרטים, בהצגות תיאטרון ובהמשך גם בסדרות טלוויזיה. תחיה כנראה הרקדנית ששיחקה במספר הגדול ביותר של הסרטים (מעל 150). השם "קריוקה" ניתן לה בזכות מופע סמבה, איתו נהגה לפתוח כל הופעתה. בהשפעתה המקצבים הלטיניים הוכנסו בהמשך גם ליצירות מוזיקאליות של אמנים מצריים מאותה התקופה. מעבר ליופייה המרהיב, הרשימה הרקדנית בזכות טכניקת ריקוד ייחודית, אשר הושפעה מאוד מסגנונות לטינו ומחול מודרני. פרט משעשע מחייה של תחיה: היא התחתנה והתגרשה לא פחות מ14 פעמים!
פיפי עבדו (Fifi Abdou)
פיפי עבדו, הצעירה בין רקדניות הדור הזהב של המצריים (כיום היא נושקת ל-70), התחילה את הקריירה שלה בגיל 13, בהשראת רקדניות בטן קלאסיות כמו תחיה קריאוקה וסמיה גמל, אותם ראתה בסרטי קולנוע. אך בניגוד לסגנונו הקלאסי של רקדניות אלה, פיפי מייצגת את הסגנון העממי של המחול ומפורסמת בהופעות בלאדי, מקל וסולו תופים. עבדו החלה לרקוד כאשר הפריחה הגדולה של רקדניות בטן מצריות הייתה לקראת הסוף, בשל ההתחזקות של פונדמנטליזם הדתי. למרות זאת, היא רקדה על שלל במקום במצריים ובעולם, כיכבה באין ספור סרטים ערבים ובסדרות טלוויזיה. גם בגילה במופלג היא ממשיכה להופיע וללמד בכל רחבי העולם. פיפי הינה אישיות מיוחדת במינה – עממית, קולנית, אחת ש"לא דופקת חשבון". אף כי מספרים עליה שלעולם לא למדה בבית ספר, היא בהחלט יודעת להסתדר בחיים. כיום היא נחשבת לאחת הנשים העשירות ביותר במצריים.